איך נשווק לילדינו את הסנדוויץ’ הטעים ביותר

האסטטיים:

יש ילדים שאוהבים אסטטיקה, שהכל מדוגם, מושקע וצבעוני. מאפיין זה רווח אצל בנות, עיצוב מושלם או עטיפה מנצנצת וזה “עושה להן את זה!” ואם הסנדוויץ שלהם יהיה עטוף עם מפית יפה זה יקפיץ אותו מיידית. חשיבה יצירתית ועיצובית תגרום להם בוודאי לאכול יותר, לפיכך מומלץ ליפות את המנה, למשל לחתוך ירקות בצבעים שונים ולסדר אותם יפה בקופסה, לקשור את מקלות הגזר בסרט תכול, או את מקלות המלפפון בסרט ורוד. ולחמניה? תהיו בטוחים כי לחמנית כוסמין רכה שחתוכה לשניים ועטופה עד כשלושת רבעי בגובהה במפית פרחונית תיראה להם יותר מעניינת מאשר לחמניה שלמה בשקית ניילון.

הממהרים:

אצל ילדים מהסוג הזה האוכל ממוקם אחרון בסדר העדיפיות. החברים, המשחק או הספר שהם התחילו לעיין בו, תמיד יהיו מעניינים יותר. הם יכולים למצוא את עצמם משחקים שעות שלמות מבלי לגעת באוכל, ולפעמים בלי להרגיש שהם מורעבים.
לכן, לעת עתה עד שיגדלו ויסגלו לעצמם סדר עדיפויות נכון, עלינו להנגיש להם את מנת האוכל כחלקים קטנים. למשל להכין סנדוויץ אבל לחתוך אותו לרבעים, ולשווק לו את הסנדוויץ עם מילים כגון: “יש לך רק 4 חלקים קטנים של ארוחה כל פעם תיקח חתיכה ותמשיך לשחק, חתיכה אחרונה תשאיר לסיום ההפסקה מיד כשנכנסים לכיתה”.

התחושתיים:

יש לכם ילד תחושתי או כמעט? בדר”כ זה מתבטא גם באוכל. יש כאלו שאוהבים את האוכל שלהם רך, ויש כאלו שיאכלו אותו רק קשה. במקרים כאלו כדאי לזוז עם ההעדפה של הילדים ולהתאים לו מנה כלבבו.
לעולם לא ניתן לילד שנדחה מאוכל רך לחמניה עם ממרח אבוקדו, ובטח לא עם עגבניה, לאחר שעתיים שהאוכל נמצא בתיקו המוצרים הללו הופכים לרכים יותר וגורמים לו לדחיה.
ילד כזה יוכל, למשל, להנות מגריסיני כוסמין לארוחת הבוקר עם מלפפון שלם, מיני-גזר או תפוח עץ שאינו מקולף. זה נשאר קשה, קריספי בדיוק במרקם שהוא אוהב ונוח לו. ואם נרצה לתת לו מנת לחם כדאי לנסות לחם מחמצת שיפון שהוא יותר נוקשה בטבעו מאשר פרוסת לחם רגילה.
ולתחושתיים שאוהבים אוכל רך, נדאג ללחמנית כוסמין לבן מפנקת ורכה המכילה ויטמנים שונים וסיבים פרהביוטיים, נכניס בה כל טוב רך, כמו טונה, ביצה קשה, טחינה או גבינת עיזים. ולצידה, עגבניות שרי טעימות.

המסודרים:

יש לכם ילד מסודר? שאוהב שהכל מאורגן? זו ברכה גדולה שכדאי לנצל אותה!
ילד כזה יאהב לדעת בכל יום מה בתפריט, ולכן מומלץ מאד לתכנן איתו יחד תפריט שבועי- מה אוכלים ביום ראשון, מה ביום שני וכן הלאה.
בנוסף, הוא ישמח שהמנה שלו תהיה ארוזה היטב במחלק מנות מסודר, שיהיה בה מקום מכובד ללחם, מקום נוסף לירקות ומקום שנשמר גם לעוגיות של טאוברד. הסדר והאריזה גורמים לו לשלווה ונינוחות טבעית כלפי המציאות שהוא נמצא בה- וכרגע זו שעת הארוחה. הוא פחות יאהב שתארזו לו שקיות שקיות. מצידו הוא מרגיש בלאגן ולכן יורד לו החשק להתחיל את מסע הארוחה…
לילד כזה נדאג שתהיה ארוחה מאורגנת ומסודרת אפילו לילה קודם, יתרה מכך- הוא בעצמו יארגן לו את סעודתו וידאג להניחה במקום שמור וקבוע במדף המקרר.